קול מהעבר: לחיות בדיוק כמו פעם.
פעם לא היה בכל בית שתי מכוניות, לא היה מזגן ולא החליפו כל שני וחמישי סדינים. היום כשקשה לגמור את החודש, אולי נחייה כמו אז? טור אישי חדש: החוויות האקולוגיות האישיות של עינת מלצר. פרק א'
עברה עלי תקופה די סוערת. בארבעה חודשים איבדתי את שתי סבתות שהיו משמעותיות מאוד בחיי כל אחת בדרכה שלה. מוות גורם לנו לחשוב על העבר, ההווה והעתיד.
תמיד אומרים ש"פעם היה יותר טוב", היו פחות מסים, קרקע עלתה פחות וניתן היה להתפרנס בכבוד. אולי הדברים שאני כותבת כאן יכעיסו את חלקכם, חשוב לי להבהיר שאני לא "מנקה מאשמה" את הממשלה והרשויות במדינה אני רק אומרת שישנם דברים שהשתנו, גם אצלנו.
ישבתי עם סבי וניתחתי איתו את סל ההוצאות שהיו פעם אל מול ההכנסות. ההבדל המשמעותי היה רק מהיבטי מסים, עלות המים ועלות הקרקע - כל היתר היה די דומה. ההבדל הוא שפעם לא היה בכל בית שתי מכוניות (לא הייתה אפילו אחת), לא היה מזגן, לא החליפו כל שני וחמישי סדינים, כלי אוכל ורהיטים. פעם
לא היו נוסעים לחופשות לחו"ל, ילדים עד גיל שנה לפחות היו נשארים בבית עם אימא או הולכים לסבתא, לילדים לא היו מרכזי ילדים וחוגים - "הבחוץ" היה מגרש המשחקים שלהם. פעם, את רוב הריהוט היו יוצרים מעצים ושאריות חומרים וקונים רק אם לא הייתה ברירה והרבה מהדברים היו משתדלים לעשות לבד.
עשינו גינה
סבא נורא רצה לעשות גינה, אמרתי לו שנעשה, נבדוק גם מה החיסכון הכלכלי בכך. הוא אמר שגם היום כמו פעם אין חיסכון כלכלי בגינה ואני הוספתי שיש לה ערך עצום לאיכות החיים, זמן איכות עם עצמך והטבע, זמן לחינוך הילדים ולהבנת והערכת העולם שסביבנו. אז עשינו גינה.
לא נראה לי מקרי שבתקופה שבה אנשים זועקים שהם מרגישים שהם מנוצלים ועסוקים ב"לסגור את החודש" גם ישנה מגמה בעולם של חזרה לטבע, לעולם בר קיימא.
התנתקנו מהעולם ויצרנו לנו עולם וירטואלי עם צרכים וחלומות דמיוניים שחשבנו שייצרו לנו סיפוק ואושר. המהפכות החלו את ההתפקחות וההבנה שאולי הצרכים והרצונות שחינכו אותנו עליהם הם אולי לא מה שבאמת משרת אותנו, אלא אנחנו משרתים אותם. אנשים מתחילים להבין שאולי לא הכי חשוב לקנות את הציוד הכי חדיש, אפשר להסתפק במיושן יותר ואפילו יד שנייה.
כך אנחנו יוצרים מעצמנו ועל הדרך חוסכים בכסף. במקום לצאת לאכול בחוץ אוכל מהיר, אפשר לבשל בבית אוכל יותר בריא ולחסוך בעלויות לאוכל.
שבשביל ללמד את הילד לקרוא שעון מחוגים לא צריך לקנות אחד, אפשר ליצור מחומרים שבבית. ויש עוד המון דוגמאות כי זו אותה מהפכה פשוט שני צדדים של המטבע. בגלל זה אני אופטימית, משהו קורה. אנשים משתנים בתוך ביתם ובתקווה החוצה. אנשים חוזרים להתחבר לטבע, למשפחה, לגופם ונפשם ובכך גם חוסכים ויחסכו בכסף.
אם מישהו היה מציע לך חיים של בריאות, זמן עם המשפחה, ועולם משגשג שיחסכו לך כסף, המחיר היחידי הוא הזמן שלך – תצטרך להשקיע בזה זמן ואנרגיה. היית מסכים?