acheter cialis

סדנאות גננצ'יק בחודש אהבה לסביבה של עריית כפר סבא

בחודש מאי חל חודש אהבה לסביבה בעריית כפר סבא.
במסגרת האירועים הוזמנו להפעיל תחנות יצירה מחומרים ממוחזרים בקניון G בעיר.

המטרה הייתה – לחשוף קהל חדש לנושאי הקיימות , מחזור והפרדת פסולת. וכך מצאתי את עצמי עומדת במרכז קניון, שולחנות יצירה מולי וערמות של גרביים וחולצות משומשות , מנסה לגרום לאנשים – מבוגרים וילדים כאחד לעצור רגע משגרת החיים והקניות אל מול "פסולת", לעצור וליצור לתקן דבר קיים שאבד עליו הקלח ולחדש אותו.

בחודש מאי חל חודש אהבה לסביבה בעריית כפר סבא.

במסגרת האירועים הוזמנו להפעיל תחנות יצירה מחומרים ממוחזרים בקניון G בעיר.

המטרה הייתה – לחשוף קהל חדש לנושאי הקיימות , מחזור והפרדת פסולת. וכך מצאתי את עצמי עומדת במרכז קניון, שולחנות יצירה מולי וערמות של גרביים וחולצות משומשות , מנסה לגרום לאנשים – מבוגרים וילדים כאחד לעצור רגע משגרת החיים והקניות אל מול "פסולת", לעצור וליצור לתקן דבר קיים שאבד עליו הקלח ולחדש אותו.

אומנם לא הרבה עצרו אבל באלו שכן ניקר שעברו משהו, שאיכשהו היצירה הבנאלית הזיזה משהו בפנים.

אישה מבוגרת נעמדה ושאלה מה זה? מה אני מוכרת? ואני השבתי – לא מוכרת כלום, בחינם בואי ותכיני מפלצת גרב. יש לך פה הכל גרביים חומרי יצירה ודבק פשוט תעצרי ותיצרי. האישה לבסוף מצאה את עצמה יוצרת במשך קרוב לשעה – יוצרת כובע, עיניים , פה מחפשת פתרונות איך

הלשון של המפלצת תעמוד, מוסיפה קרטון ולבסוף מראה את יצירתה הגאה . אמרתי לה – את מאוד יצירתית מה את עושה ? אני קוסמטיקאית אמרה בהיסוס. עניתי – כמובן לוקחים משהו קיים , מסגננים אותו ומוסיפים צבע והוא פורח.

אישה נוספת נעצרה  להביט בי וחייכה. מה מצחיק שאלתי? והיא ענתה, פעם בובות היו מצרך מאוד ייקר , כל הבובות שלי נעשו מגרביים ישנות שלחת אותי אחורה לתקופה בה היה ערך לרכוש.

גם בני הנוער לא אכזבו שלוש בנות בכיתה ז' הסתובבו בקניון ונעצרו: מה את עושה עם גרביים פה? מנסה למכור ? לא , בואו תעשו בובות גרב. מה משעמם לנו למה? למה אתן ממהרות? מה איכפת לכן אני אעזור. וגם הן נשארו כחצי שעה מנסות ליצור מפלצת תמנון , מספרות שיתנו את זה מתנה לחבר, לאחות, שוואלה נחמד ככה להדביק ולחשוב ולראות תוצאות. בסוף הלכו בלי לשכוח להגיד תודה, שהיה כיף.

היו עוד כמה ילדים קטנים והורים ומבוגרים. אומנם לא היה תור ארוך לעמדות היצירה אבל מי שהחליט לעצור להתבונן ולקחת חלק ייצא עם משהו שייצר ביד ואם מחשבות חדשות על סביבה, יצירה וקיימות. ואני? חזרתי עם חולצות וגרביים ישנות הביתה מוכנה לסדנאות הבאות.