וידוי ירוק: לא הפרדתי פסולת

אני אשר מעודדת חיים אקולוגים ומחנכת לסביבה ירוקה. אני, זרקתי לפח את הכלים החד פעמיים. זה קורה, אי אפשר לשנות בבת אחת.

בפסח האחרון אירחתי את כל משפחתי בחצר ביתי. בגלל היותי מסורתית אינני משתמשת בכלים הרגילים בפסח ויש לי מספר כלים מצומצם המיועדים במיוחד לחג. לפיכך, הגשתי בכלים חד פעמיים בכל מהלך החג ולאחר מכן שטפתי לשימוש חוזר, אבל באותה ארוחה היו כ-15 איש ובלאגן שלם (במטבח צר של 1.5 מטר) ואמרתי לחברים ולמשפחה תזרקו לפח.

כמה עיניים הסתובבו אלי באותו הרגע. את, שמקדישה את חייך לחינוך אקולוגי ושמירה על הסביבה לא רק שמשתמשת בחד פעמי גם אומרת לנו לזרוק הכל לפח אחד, איזה צביעות.

מכירים את הבחורות האלה שנורא רוצות לרזות ומחזיקות בדיאטה באופן מופתי במשך שבוע אבל ברגע שמגיע יום הולדת או ארוחה משפחתית ויש שם אוכל נורא מפתה אז היא "חוטאת" ובעקבות כך מפסיקה את הדיאטה? או את האמרה המפורסמת, מה עדיף? לעשן ולאכול בריא או לעשן ולא לאכול בריא?

אני לא מאמינה בשינויים קיצוניים, מעולם לא האמנתי. אני לא מאמינה בחיים יציבים ללא נפילות ובלי לבצע טעויות. אני חושבת שגדולה של אדם היא לדעת היכן עומדים הגבולות שלנו ולפעמים לדעת מתי למתוח קצת את הגבולות ומתי לשחרר ולהקל על עצמנו קצת.

לפני כחצי שנה הוכנס דרך המועצה האזורית באזור בו אני מתגוררת פרויקט הפרדה במקור. כל בית קיבל פח נוסף שמשמש לפסולת אורגנית ובכל ישוב הוקם מרכז הפרדת פסולת המכיל כשבעה פחים.


ישנן שני סוגים של תגובות לפרויקט:
אנשים אשר שמחים על השינוי ואימצו אותו .
ואנשים אשר מביעים התנגדות - בעיקר בגלל הסירבול והזמן שנדרש כדי להפריד את הפסולת.

כאשר יושבים עם אדם שמתנגד ומסבירים לו את הרעיון מאחורי הפרדת הפסולת, אז נוצר שינוי בגישה. 


מה צריך להגיד לו?

שאם לא נתחיל בתהליך נחייה בפח זבל אחד גדול, בעולם ללא משאבים טבעיים ועם בעיות אקולוגיות רבות. נבהיר לו שאנו נמצאים בתוך תהליך, שאין ציפייה שעכשיו ישנה את כל אורח חייו, אלא שיעשה קצת, את מה שהוא יכול ומסוגל כרגע, מתוך מטרה לחנך את הדורות הבאים ולהנחיל להם הרגלים בריאים.

אז אם אתם נורא רוצים לעשות שינוי אקולוגי בחייכם אבל דוחים זאת בגלל שאתם לא מאמינים שתוכלו לעמוד בזה אז תתחילו בקטנה. כמו שאמרתי שינויים גרנדיוזים הולכים כמו שבאו.
ותנסו לזכור תמיד: הרבה שינויים קטנים - זה שינוי אחד גדול.